מידע כללי על לימודי פוליטיקה

לימודי פוליטיקה מהווים תחום אקדמי חדש יחסית המתייחס לנושאי השירות הציבורי ומשלב בתוכו שלל תחומים ונושאים אחרים, ביניהם: פילוסופיה, חקר האנושות, היסטוריה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, זאת תוך הקניית ידע נרחב בחקר הפוליטי. בשנים האחרונות עלה הביקוש ללימודי תואר ראשון בפוליטיקה וכן לענפיהם השונים של לימודי פוליטיקה, ממשל ומחקר מדיני.

המשתתפים בלימודי התואר הראשון בפוליטיקה יוכשרו במרב הידע, הכלים והמיומנויות הנדרשים לצורך השתלבות בתחום, תוך מתן דגש לתופעות פוליטיות, התנהגות פוליטית, הגות מדינית, מדיניות ציבורית, ממשל, צורות שלטון ועוד. כמו כן, עוסקים הלימודים במוסדות המדיניים ובכוחות הפועלים במדינה, ביחסים בינלאומיים, בדרכי קביעת המדיניות הציבורית ויישומה ועוד. 

למי מתאים תואר ראשון בפוליטיקה?

הלימודים במסלול לתואר ראשון בפוליטיקה פונים לקהל הרחב ולכל המתעניינים בפוליטיקה, בממשל ובחיים הציבוריים, אשר יש ברצונם לעבור הכשרה מקצועית ואיכותית שתאפשר להם להשתלב בשלל תפקידים ומשרות, דרכם יוכלו לעסוק בעשייה חברתית, להיות מעורבים פוליטית ולהשפיע על המערכת הפוליטית והחברה הישראלית והעולמית בתחום זה. 

ענף הפוליטיקה הינו ענף משמעותי במיוחד, בכל חברה באשר היא, ועל כן מאופיין בחשיבות והשפעה רבות על החיים האנושיים ועל עיצוב חיינו במדינה בה אנו חיים. בלימודים אלו יוכלו למצוא עניין מועמדים המעוניינים להשתלב במשקות ניהוליות במשרדי ממשלה, עמותות, חברות עירוניות, מועצות אזוריות וכדומה.

מי יכול להתקבל ללימודי פוליטיקה?

תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון בפוליטיקה יכולים להשתנות בין מוסד לימודי אחד למשנהו, אך לרוב יהיו תנאי הקבלה דומים לדרישות הכניסה ללימודי תואר ראשון במדעי המדינה. על פי רוב, נדרשים המועמדים להיות בעלי תעודת בגרות מלאה וציון פסיכומטרי אשר נע בדרך כלל, סביב הממוצע הארצי של הנבחנים.

כמו כן, מאפשרים חלק מן המוסדות קבלה על סמך ציוני הבגרות בלבד או על סמך ציוני הבחינה הפסיכומטרית בלבד, אולם במקרה זה על הציונים להיות גבוהים מסף הקבלה הרגיל. מידע נוסף תוכלו למצוא בקישור תנאי קבלה - לימודי פוליטיקה.

כמה זמן נמשך תואר ראשון בפוליטיקה?

משך הלימודים בלימודי תואר ראשון בפוליטיקה עשוי להשתנות בין מוסד לימודי אחד למשנהו, בהתאם להיקף החומר הנלמד והאילוצים השונים של הסטודנטים. בדרך כלל, נפרשים הלימודים על פני תקופת זמן של כשלוש שנים אקדמיות. ניתן לשלב לימודי פוליטיקה יחד עם תחומים רלוונטיים רבים במסגרת לימודי התואר הראשון, ביניהם: לימודי פוליטיקה וממשל, לימודי פוליטיקה מדיניות ומנהל ציבורי, לימודי ממשל ומנהל בשלטון המקומי, לימודי חברה ופוליטיקה, לימודי פוליטיקה ושלטון מקומי ועוד.

חשוב לדעת כי מרבית מוסדות הלימוד מציעים השתלבות במסלול הלימודים במתכונת של לימודי ערב ולימודים בימי שישי בבוקר. אפשרות זו מהווה יתרון עבור המעוניינים לרכוש הכשרה זו אך אין ביכולתם לפנות את יומם לטובת הלימודים עקב התחייבויות קודמות כמו עבודה, לימודים או כל התחייבות אחרת.

מה לומדים בתואר ראשון בפוליטיקה?

תכנית הלימודים במסלול לתואר ראשון בפוליטיקה משלבת בין תכנים עיוניים ותיאורטיים נרחבים ומעמיקים לבין התנסויות מעשיות ותרגולים רבים. השילוב בין אלו מבטיח כי הכשרתם של הבוגרים הינה מן המעלה הראשונה.

על פי רוב, התכנים הנלמדים במסלולי הלימוד השונים כוללים את הנושאים: יסודות המנהל הציבורי, הפוליטיקה האמריקאית המודרנית, פוליטיקה ותחומי המחשוב ומערכות המידע, כלכלה פוליטית, מפלגות ומערכות מפלגתיות, פוליטיקה ואמצעי התקשורת, משפט חוקתי ופוליטיקה, תורת המנהל, מנהל ומדיניות ציבורית, מבנה מערכת המנהל בישראל, ביקורת ציבורית והתנהגות ארגונית, ניהול משאבי אנוש, המשטר בישראל, תופעות פוליטיות, מחשבה פוליטית, דיפלומטיה ואסטרטגיה, ביטחון וטרור ועוד שלל תכנים מרתקים.

מה עושים אחרי לימודי פוליטיקה?

בפני בוגרי לימודי תואר ראשון בפוליטיקה עומדות אפשרויות תעסוקה שונות ומגוונות בתחומי הפוליטיקה, המנהל הציבורי והמנהל הפרטי. הם יוכלו להשתלב בשלל משרות בשוק העבודה, למשל: ייעוץ מדיני לחברות כלכליות, ניהול כוח אדם, ביקורת מדינה, השתלבות במערכת המחקר וההוראה באוניברסיטאות ובמכוני המחקר, בתפקידים שונים במשרד החוץ, בכנסת ובמפלגות השונות. 

בנוסף, יוכלו הבוגרים להשתלב בעבודה במסגרת הפוליטיקה הארצית והמקומית, במנהל הציבורי ובארגונים עסקיים, בתפקידי עוזרים פרלמנטריים, יועצי תקשורת, לוביסטים וכדומה, וכן בארגונים חברתיים, ארגוני זכויות אדם, ייעוץ פוליטי לחברות כלכליות ועוד. במסגרת עבודתם יזכו הבוגרים להשפיע רבות על אורח החיים ועל ההליכים המדיניים בארץ.

מה אפשר ללמוד אחרי תואר ראשון בפוליטיקה?

בוגרי לימודי תואר ראשון בפוליטיקה המעוניינים ברכישת ידע נוסף, בין אם לצורך העשרה אישית והרחבת אופקים ובין אם לצורך העשרת ארגז הכלים המקצועי שלהם, הרחבת הסמכתם ורכישת ידע מקצועי נוסף מתוך מטרה להשתלב בשוק העבודה כאנשי מקצוע איכותיים ומיומנים בעלי תחומי אחריות מגוונים, יוכלו להמשיך ללימודים נוספים. אחת האפשרויות העומדת בפני הבוגרים הינה השתלבות בלימודי תקשורת. לימודים אלו מכשירים את בוגריהם להשתלבות בעולם התקשורת בשלל התפקידים: כתבים, עיתונאים, שדרנים, עורכים, מגישים, מפרסמים, משווקים וכדומה.

תחום לימודים נוסף בו יוכלו הבוגרים למצוא עניין הינו לימודי תואר שני בדיפלומטיה. במסגרת לימודים מקיפים ומעמיקים אלו יוכשרו הבוגרים להשתלבות בתפקידים שונים ומרתקים במשרד החוץ, משרד ראש הממשלה, בשב"כ, במוסד ובמכוני מחקר שונים.