ללמוד איך לדבר
דיפלומטיה היא אמנות ניהול המשא ומתן, והיא מתבצעת בין נציגים מוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס, על פי רוב, לדיפלומטיה בינלאומית, כשניהול ה
יחסים הבינלאומיים מתבצע באמצעות דיפלומטים מקצועיים, ונע בעיקר סביב סוגיות מסחריות וכאלו הנוגעות בביטחון לאומי. לימודי תואר ראשון בדיפלומטיה מעניקים ידע רחב, ועם זאת בסיסי, בתחום ופותחים נתיב צר לכניסה לעולם הפוליטי-ציבורי.
לעומת לימודי תואר ראשון בדיפלומטיה, לימודי תואר שני בדיפלומטיה נועדו להרחיב נתיב זה באמצעות הקניית כלים ומיומנויות מעשיים בידי הסטודנט בנוסף על הרחבת והעשרת גוף הידע של בוגרי תואר ראשון בדיפלומטיה. אם תמיד חלמת להפוך לדמות ציבורית משפיעה - תואר שני בדיפלומטיה הופך את החלום לקרוב יותר, בשל הידע, הכלים והמיומנויות הנרכשים במסגרתו.
למי מתאים ללמוד תואר שני בדיפלומטיה?
לימודי תואר שני בדיפלומטיה פונים בראש ובראשונה לבוגרי
תואר ראשון במדעי המדינה או בוגרים תארים ראשונים משיקים. הבוגרים צריכים לרוב להיות בעלי ניסיון בתפקידים בתחום בארגונים שונים כגון: ארגונים בינלאומיים, ממשלתיים או לא ממשלתיים, ארגוני סיוע בינלאומיים, חברות ייעוץ או מחקר בינלאומיות.
הלימודים פונים בעיקר לאלו אשר רוצים להעמיק את הידע שרכשו במהלך התואר הראשון, לרכוש מיומנויות וכלים מחקריים וכן להתקדם לתפקידי מפתח בתחומם. אלו אשר רוצים לגרום לשינויים משמעותיים במדינה, להשפיע על חיי היום-יום של אזרחי המדינה, להשתלב במוקדי כוח שונים ולקחת חלק מעולם הפוליקה והממשל, ימצאו עניין בלימודים אלו.
מהם תנאי הקבלה לתואר שני בדיפלומטיה?
על מנת להתקבל ללימודי תואר מוסמך בדיפלומטיה, על המועמדים להיות בעלי
תואר ראשון במדעי המדינה או במקצוע משיק, ולהציג ציון ממוצע של 80-85 לכל הפחות, בהתאם לדרישת הפקולטה. תלמידים שאינם בוגרי תואר במדע המדינה ידרשו להשלמות בהיקף של עד שנת לימודים אחת במבוא לממשל ופוליטיקה, במבוא ליחסים בינלאומיים, בשיטות מחקר וסטטיסטיקה, בפוליטיקה השוואתית, במדיניות החוץ של ישראל או בקורסים אחרים בהתאם להחלטת החוג.
בנוסף, חלק ממוסדות הלימוד מציבים תנאי קבלה נוספים כגון: ניסיון בתפקידים במסגרות על לאומיות או ממלכתיות, כמו ארגונים בינלאומיים, ממשלתיים או לא ממשלתיים, ארגוני סיוע בינלאומיים או חברות מחסר, ייעץ או מחקר בינלאומיות.
כמה זמן נמשכים לימודי תואר שני בדיפלומטיה?
משך זמן תואר מוסמך אוניברסיטה בדיפלומטיה נמשך בדרך כלל כשנתיים. עם זאת, משך זמן הלימודים משתנה ממוסד אחד למשנהו ולכן מומלץ לבדוק זאת מול מזכירות החוג במוסד הלימודים המבוקש. כמו כן, לימודים אלו אפשריים בשני מסלולים שונים: מסלול מחקרי הכולל כתיבת תזה ומסלול עיוני, לרוב הלימודים במסלול המחקרי אורכים זמן רב יותר מאלו במסלול העיוני.
חשוב לציין כי מרבית מוסדות הלימוד מציעים הכשרה זו במתכונת של לימודי ערב או/ו לימודים בשישי בבוקר, וזאת לטובת אלו אשר מעוניינים בלימודים אלו אך אינם יכולים לפנות את יומם לשם כך, וזאת עקב אילוצים קודמים כגון עבודה או לימודים. לימודים במתכונת גמישה זו מאפשרים לסטודנט לשלב יחד עם התחייבויות קודמות הכשרה מרתקת זו.
מידע כללי על לימודי תואר שני בדיפלומטיה
לימודי תואר שני בדיפלומטיה נפרשים על פני שנתיים, כשמעבר ללימודים הרגילים בכיתה ישנם שיעורים נוספים המתקיימים במסגרת חוץ כיתית, בימי עיון בסדנאות ובסיורים בכנסת ובמשרד החוץ. עם זאת, ישנו מסלול מיוחד המיועד לאנשים עובדים, אשר אינם יכולים להשלים את לימודיהם תוך שנתיים, וזהו מסלול ללימודי צבירה. במסלול זה יוכלו התלמידים ללמוד עד 3 שנים או עד שיסיימו 75% ממכסת השעות לתואר ב"מעמד מיוחד" ועוד שנתיים נוספות במעמד "מן המניין". סה"כ יעמדו לרשותם עד 5 שנים להשלמת כל חובותיהם לתואר שני.
הלימודים מתקיימים בשני נתיבים: הנתיב המחקרי מיועד לסטודנטים המעוניינים לפתח קריירה אקדמית, כחוקרים ומרצים במוסדות להשכלה גבוהה, ולהמשיך לעבר לימודים לדוקטורט בתחום. בסוף הלימודים בנתיב זה יש להגיש עבודה מחקרית (תזה) אשר תכתב בליווי של מרצה מן החוג, לבחירת הסטודנט. הנתיב הכללי מיועד לסטודנטים המעוניינים להשתלב במערכות ממשלתיות, בינלאומיות ועסקיות השייכות לדיפלומטיה ולפוליטיקה הבינלאומית. בסוף הלימודים בנתיב זה תדרש הגשת פרויקט גמר לא מחקרי, או שתערך בחינה לא מחקרית. בשני הנתיבים יש ללמוד שפה זרה נוספת שאינה עברית או אנגלית.
מה לומדים בתואר שני בדיפלומטיה?
תואר שני בדיפלומטיה מיועד להקנות בסיס ידע רחב יותר מהידע הנרכש בלימודי
תואר ראשון במדעי המדינה, מיומנויות קונקרטיות הנדרשות לדיפלומט מן השורה, כלי ניתוח מתוחכמים ודרכי חשיבה ברמה מתקדמת בתחומי הדיפלומטיה המודרנית, תוך שימת דגש על מיומנויות פתרון קונפליקטים וכן נגיעה בתחומים משיקים, כגון: היסטוריה מדינית, קבלת החלטות, תקשורת והסברה, כלכלה פוליטית בינלאומית ולימודים אזוריים.
בימינו, בעידן התקשורת המידית והרשתות החברתיות, העולם הפך לכפר גלובלי קטן. שינויים במבנים כלכליים יוצרים משברים מקומיים ואזוריים, סכסוכי דת ואדמות ממוקדים מתפרשים ונהיים למלחות בין יבשתיות. מצב זה מקנה לדיפלומטיה מעמד של תחום רב ערך שחשיבתו עצומה, בהתמודדותן של מדינות וקהילות עם האתגרים החדשים הניצבים בפניהן. תכניות הלימודים עוסקות בחקר הדיפלומטיה העכשוויות וההיסטורית, במתן כלים מעשיים לפתרון סכסוכים ומשברים ובניהול משאים ומתנים.
מה עושים אחרי לימודי תואר שני בדיפלומטיה?
בפני בוגרי תואר מוסמך אוניברסיטה בדיפלומטיה עומדות מגוון אפשרויות תעסוקה, הם יוכלו להשתלב בתפקידם שונים במשרד החוץ, במשרד ראש הממשלה, בשב"כ, במוסד ובמכוני מחקר שונים ומגוונים.
כמו כן, חשוב לציין יתרון משמעותי נוסף שניתן לבוגרי תואר שני בתחום והוא שיפור מהותי בסיכויי בוגרי הלימודים להשתלב בקורס הצוערים המבוקש מאוד של משרד החוץ. קורס הצוערים של משרד החוץ הישראלי הוא קורס מקצועי להכשרת דיפלומטים ישראליים. אורכו של הקורס כחצי שנה והוא נפתח לפי צורכי המשרד. מבחינה רשמית, הדיפלומט הינו מעין שליח מטעמו של הדרג המדיני. מתוקף תפקידו הדיפלומט אינו רשאי להכתיב מדיניות, שכן תפקידו ניהול משא ומתן עם נציגי הקבוצה השנייה, בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים.
מה אפשר ללמוד אחרי תואר שני בדיפלומטיה?
בוגרי תואר מוסמך אוניברסיטה בדיפלומטיה, אשר סיימו את המסלול המחקרי, יוכלו להמשיך ללימודי תואר שלישי. בוגרים אשר סיימו את המסלול העיוני, שאינו כולל הגשת עבודת גמר מחקרית, יוכלו גם הם להמשיך ללימודי דוקטורט אך זאת רק לאחר ביצוע השלמות המכשירות אותם לעריכת מחקר עצמאי. לימודי הדוקטורט נמשכים לרוב כשלוש עד ארבע שנים כתלות במוסד הלימודים.
בסגרת לימודים אלו הסטודנטים ירחיבו את אופקיהם, ישפרו את כישורי המחקר שלהם ויוכלו לקדם הן את ארגז הכלים המקצועי שלהם והן את ההתפתחות האישית שלהם. בסיום הלימודים יוכלו הבוגרים להשתלב במגוון רחב של תפקידי מפתח בשוק העבודה הציבורי והפרטי וכן להשתלב בצוות המחקר וההוראה במוסדות להשכלה גבוהה.
למי מתאים ללמוד תואר שני בדיפלומטיה?
