מידע כללי על לימודי מדעי המדינה והיסטוריה כללית

השילוב בין לימודי מדעי המדינה ללימודי היסטוריה הוא שילוב חשוב והכרחי, שכן שני התחומים הללו קשורים זה לזה באופן הדוק, הלוא ההיסטוריה הינה הגורם המעצב הראשי של שיטות השלטון אותן אנו מכירים היום. מטרתם של היסטוריונים הינה לחקור, לעקוב, לתעד ולמפות את ההתרחשויות והאירועים המרכזיים בתולדות האנושות, זאת באמצעות חקר כתבים עתיקים ושילוב אמצעי מחקר נוספים. 

מדעי המדינה עוסקים בחקר הפוליטיקה ובמבנה של חברות שונות, ומתמקדים ביחסי הגומלין בתוך המדינה וביחסים בין מדינות שונות. המשתתפים בלימודי תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית יעסקו בשיטות ממשל, שיטות משפט, הציבור במדינה, קבוצות האינטרס באוכלוסיה ובפוליטיקה, פוליטיקה השוואתית, כלכלה פוליטית, פסיכולוגיה פוליטית, מבנה המדינה ומוסדותיה, אנשי התקשורת ועמדתם ועוד.

למי מתאים תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית?

הלימודים במסלול לתואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית פונים לקהל הרחב ולכל מי שיש ברצונו לרכוש הכשרה מקצועית ואיכותית אשר כוללת את מרב הידע, הכלים והמיומנויות בתחום חשוב ומרכזי זה. הלימודים מתאימים במיוחד לאנשים בעלי עניין בפוליטיקה, בממשל ובמדיניות ציבורית, אשר יש ברצונם להעשיר את ידיעותיהם ולהשתלב בעבודה במסגרת מוסדות ציבוריים או תפקידים מדיניים שונים.

כמו כן, מתאימים הלימודים לכל המתעניינים ביחסים בין המדינות השונות ובסוגי הממשל, המעוניינים להשפיע על תהליכים חברתיים ופוליטיים במדינה, לשנות את המציאות ולהשתלב במוקדי כוח בתחומי הפוליטיקה והממשל.

מי יכול להתקבל ללימודי מדעי המדינה והיסטוריה כללית?

תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית יכולים להשתנות בין מוסדות הלימוד המגוונים אשר מציעים רכישת הכשרה מבוקשת זו. אמנם, על פי רוב מתבססות דרישות הקבלה על שקלול הציונים בין ממוצע הבגרויות של המועמדים לבין ציונם בבחינה הפסיכומטרית. חלק מן המוסדות אף מאפשרים קבלה על בסיס ציוני הבגרות בלבד או על בסיס ציון פסיכומטרי בלבד, אולם במקרה זה נדרשים להיות המועמדים בעלי ציונים גבוהים למדי.

כמו כן, ישנם מוסדות לימוד אשר מאפשרים קבלה לכל מי שיש ברצונו להשתלב במסלול הלימודים, מבלי להציב דרישות כלל. בדרך כלל, יהיו תנאי הקבלה דומים לאלו של לימודי תואר ראשון במדעי המדינה, אך כדאי לבדוק מול כל מוסד לימודים מהם התנאים אותם הוא מציב.

כמה זמן נמשך תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית?

משך הלימודים במסלול לתואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית עשוי להשתנות בין מוסד לימודי אחד למשנהו, בהתאם להיקף החומר הנלמד והאילוצים השונים של הסטודנטים הלומדים. בדרך כלל, נפרשים הלימודים על פני תקופת זמן של כשלוש שנים אקדמיות.

חשוב לדעת כי מרבית מוסדות הלימוד מציעים השתלבות במסלול הלימודים במתכונת של לימודי ערב ולימודים בימי שישי בוקר. אפשרות זו מהווה יתרון עבור המעוניינים לרכוש הכשרה זו אך אין ביכולתם לפנות את יומם לטובת הלימודים עקב התחייבויות קודמות כמו עבודה, לימודים או כל התחייבות אחרת.

מה לומדים בלימודי מדעי המדינה והיסטוריה כללית?

תכנית הלימודים במסלול לתואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית משלבת בין תכנים עיוניים ותיאורטיים נרחבים ומעמיקים לבין התנסויות מעשיות ותרגולים רבים. השילוב בין אלו מבטיח כי הכשרתם של הבוגרים הינה מן המעלה הראשונה.

בדרך כלל, התכנים הנלמדים במסלול זה כוללים את הנושאים: מלחמה ופוליטיקה, העת החדשה המוקדמת, מבוא למדעי המדינה, העת החדישה, תרבות המערב, סוציולוגיה וחברה, תרבות ופוליטיקה בעולם החדש, היסטוריה תרבותית, היסטוריה דתית, תולדות המחשבה המדינית, העת העתיקה, אסטרטגיה ופוליטיקה, לימודי מזרח תיכון, מלחמות ישראל-ערב, ההיסטוריה של החוק החוקה והמשפט, דיקטטורה ודמוקרטיה, תקשורת חברה ותרבות ועוד שלל תכנים מרתקים.

מה עושים אחרי לימודי מדעי המדינה והיסטוריה כללית?

בפני בוגרי לימודי תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית עומדות אפשרויות תעסוקה שונות ומגוונות, שכן בעלי מקצוע איכותיים ומיומנים בתחום זה נחשבים למבוקשים ונדרשים במיוחד בשוק העבודה.

הבוגרים יוכלו להשתלב בשלל משרות ועבודות מרתקות, מבוקשות ורווחיות במיוחד, הן במסגרת ייעוץ לפוליטיקאים או כעוזרי פוליטיקאים, במנהל הציבורי ובמנהל הפרטי, במשרד החוץ, מערכת הביטחון, משרדי ממשלה שונים, מפלגות ציבוריות, רשויות מקומיות, תפקידי הסברה, מחקר, עבודה בתחומי התקשורת בתפקידים השונים, עבודה כהיסטוריונים ועוד. אפשרות נוספת אשר עומדת בפני הבוגרים הינה פנייה לדרך עצמאית ופיתוח קריירה פוליטית.

מה אפשר ללמוד אחרי תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית?

בוגרי לימודי תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה כללית המעוניינים ברכישת ידע נוסף, בין אם לצורך העשרה אישית והרחבת אופקים ובין אם לצורך העשרת ארגז הכלים המקצועי שלהם, הרחבת הסמכתם ורכישת ידע מקצועי נוסף מתוך מטרה להשתלב בשוק העבודה כאנשי מקצוע איכותיים ומיומנים בעלי תחומי אחריות מגוונים, יוכלו להמשיך ללימודים נוספים. אחת האפשרויות העומדת בפני הבוגרים הינה השתלבות בלימודי תואר שני במדעי המדינה. לימודים מקיפים ומעמיקים אלו מקינם לבוגריהם ידע נרחב ומעמיק בנושאי פוליטיקה בינלאומית, לאומית ומקומית, זאת על מנת שיוכלו להבין תהליכים היסטוריים ומדיניים, מנגנונים גלויים ומנגנונים סמויים.

תחום לימודים נוסף בו יוכלו הבוגרים למצוא עניין הינו לימודי תואר שני בהיסטוריה. במסגרת לימודים אלו יעשירו הבוגרים את ידיעותיהם ההיסטוריות ויוכשרו כחוקרים עצמאיים אשר מחזיקים בשלל כלי המחקר ומגמות המחקר השונות.