מה כדאי לדעת על לימודי תואר שני במדעי המדינה?
מטרת לימודי תואר שני במדעי המדינה היא להעניק לסטודנטים ידע רחב היקף בנושאים מדיניים ופוליטיים וכן לסייע להם לפתח יכולות חשיבה עצמאית וביקורתית. לימודי מדע המדינה מסייעים להבין את המנגנונים הפועלים מאחורי תהליכים היסטוריים ומדיניים - הן מנגנונים גלויים כמו ממשל ושלטון, והן מנגנונים שאינם נחשפים בתקשורת. בשל כך, כוללים לימודי התואר גם לימודי הסטוריה, לימודי יחסים בין לאומיים ועוד.
לימודי תואר שני במדע המדינה מתקיימים בשני מסלולים. המסלול הראשון הוא מסלול מחקרי והוא נועד להכשיר חוקרים עצמאיים ומרצים בתחומי מדע המדינה. בסיום הלימודים נדרשים הסטודנטים להגיש עבודת גמר מחקרית (תזה) שתיכתב לאורך שנות הלימוד, בצמוד לליווי מרצה מהסגל האקדמי. המסלול השני הוא עיוני, והוא מתאים בעיקר למעוניינים להרחיב את השכלתם כבעלי תפקידים במגזרים השונים, ולשפר את מעמדם ותנאי העסקתם. המסלול אינו מאפשר לבוגריו להמשיך ללימודי תואר שלישי, אך הוא מעניק השכלה רחבה ועמוקה בתחום ההתמחות, כשמספר קורסי הבחירה במסלול העיוני הוא גדול יותר מזה שבמסלול המחקרי.
לימודי תואר שני במדע המדינה מתקיימים בשני מסלולים. המסלול הראשון הוא מסלול מחקרי והוא נועד להכשיר חוקרים עצמאיים ומרצים בתחומי מדע המדינה. בסיום הלימודים נדרשים הסטודנטים להגיש עבודת גמר מחקרית (תזה) שתיכתב לאורך שנות הלימוד, בצמוד לליווי מרצה מהסגל האקדמי. המסלול השני הוא עיוני, והוא מתאים בעיקר למעוניינים להרחיב את השכלתם כבעלי תפקידים במגזרים השונים, ולשפר את מעמדם ותנאי העסקתם. המסלול אינו מאפשר לבוגריו להמשיך ללימודי תואר שלישי, אך הוא מעניק השכלה רחבה ועמוקה בתחום ההתמחות, כשמספר קורסי הבחירה במסלול העיוני הוא גדול יותר מזה שבמסלול המחקרי.
למי מתאים ללמוד תואר שני במדעי המדינה?
1
חוקר
2
אמנותי
3
חברתי
מידע נוסף:
למה כדאי לעשות תואר שני במדעי המדינה?
הלימודים מתאימים למעוניינים בקריירה פוליטית, עיתונאית ודיפלומטית ולכאלו המבקשים לעבוד כמרכזים ומנהלים במגזר השלישי, בעמותות ובארגונים הפועלים לשינוי חברתי. כמו כן, המסלול המחקרי בלימודים מתאים לאלו שרוצים לפתח קריירה אקדמית ולהשתלב בצוותי המחקר וההוראה של מוסדות להשכלה גבוהה, בתי ספר ומכוני מחקר. תכנית הלימודים מקנה לסטודנטים כלים ומיומנויות לשמש כחוקרים עצמאיים, כמבקרים וכפרשנים של תופעות מדיניות ושלטוניות.
תואר שני במדעי המדינה כולל קורסי חובה ובחירה במדעי המדינה, קורסי חובה בשיטות ובמיומנויות מחקר, קורסי בחירה מפקולטות אחרות וסמינרים. מדובר בתואר שני מקיף ומעניין, שיעמיק את הידע של הסטודנטים במגוון נושאים ויעניק להם כלים חשובים לביצוע מחקרים. למעשה, היתרון הבולט ביותר בסיום לימודי תואר שני במדעי המדינה הוא שבוגריו יזכו ליתרון משמעותי בקרב מעסיקים פוטנציאליים.
תואר שני במדעי המדינה כולל קורסי חובה ובחירה במדעי המדינה, קורסי חובה בשיטות ובמיומנויות מחקר, קורסי בחירה מפקולטות אחרות וסמינרים. מדובר בתואר שני מקיף ומעניין, שיעמיק את הידע של הסטודנטים במגוון נושאים ויעניק להם כלים חשובים לביצוע מחקרים. למעשה, היתרון הבולט ביותר בסיום לימודי תואר שני במדעי המדינה הוא שבוגריו יזכו ליתרון משמעותי בקרב מעסיקים פוטנציאליים.
למי מתאימים לימודי מדעי המדינה לתואר שני?
תוכניות הלימודים לתואר שני במדעי המדינה פונות בעיקר לבעלי עניין בדמוקרטיה ובשיטות ממשל שונות בארץ ובעולם, המעוניינים לחקור סוגיות מרכזיות בתחומים אלו או למלא תפקידי מפתח בזירה הפוליטית ובעשייה החברתית. כמו כן, לימודי התואר מתאימים לאנשי חינוך, עיתונאים, אנשי ציבור, פוליטיקאים, פעילים חברתיים ועובדי השירות הציבורי שהידע הנרכש בתוכניות הלימוד רלוונטי לתחום עיסוקם. חשוב לדעת כי במוסדות אקדמיים מסוימים המועמדים לא חייבים להיות בעלי תואר ראשון במדעי המדינה, והם יכולים להתקבל על סמך תואר ראשון בתחומים אחרים.
על פי רוב, הלימודים מתקיימים יומיים בשבוע, באופן שמאפשר לסטודנטים לשלב עבודה, חיי משפחה והתחייבויות קודמות עם הלימודים. לכן, כדאי לבדוק אילו תוכניות מציעים מוסדות הלימוד השונים ולבחור בזו המתאימה ביותר לשגרת חייכם.
על פי רוב, הלימודים מתקיימים יומיים בשבוע, באופן שמאפשר לסטודנטים לשלב עבודה, חיי משפחה והתחייבויות קודמות עם הלימודים. לכן, כדאי לבדוק אילו תוכניות מציעים מוסדות הלימוד השונים ולבחור בזו המתאימה ביותר לשגרת חייכם.
מה תנאי הקבלה לתואר שני במדעי המדינה?
ללימודי תואר שני במדע המדינה רשאים להגיש מועמדות בעלי תואר ראשון במדעי המדינה כמובן אך גם בעלי תואר ראשון בתחומים שונים. הממוצע המינימלי ההכרחי להגשת מועמדות ללימודים הוא לרוב 80 בציוני התואר הראשון, ובמחלקות מסוימות נדרש אף ממוצע של 85 ומעלה. למרות האמור לעיל, תנאי הקבלה אינם זהים בכל מוסדות הלימוד. לכן, כדאי לפנות למוסד הלימודים המבוקש לשם קבלת המידע המדויק ביותר עבורכם.
חשוב לציין כי בוגרי תואר ראשון שאינו מתחומי מדע המדינה נדרשים להשלים בשנה הראשונה ללימודיהם מספר קורסי רקע ומבוא, בהתאם לתוכנית הלימודים אותה הם בחרו, ועקב כך הלימודים עשויים להיות מעט אינטנסיביים יותר.
חשוב לציין כי בוגרי תואר ראשון שאינו מתחומי מדע המדינה נדרשים להשלים בשנה הראשונה ללימודיהם מספר קורסי רקע ומבוא, בהתאם לתוכנית הלימודים אותה הם בחרו, ועקב כך הלימודים עשויים להיות מעט אינטנסיביים יותר.
כמה זמן נמשכים לימודי תואר שני במדעי המדינה?
משך לימודי תואר שני במדעי המדינה אינו אחיד בכל מוסדות הלימוד ובכל מסלולי הלימודים. כך למשל, המסלול המחקרי, שבמסגרתו כותבים הסטודנטים עבודת גמר (תזה), נמשך לרוב בין שנתיים לשלוש, כתלות במשך כתיבת העבודה. לעומת זאת, המסלול העיוני שבמסגרתו הסטודנטים אינם מגישים עבודת גמר לרוב נמשך בין שנה (במסלולים מואצים) לשנתיים (ברוב התוכניות).
כמו כן, ברוב מוסדות הלימוד הלימודים מקיימים יומיים בשבוע, כך שניתן לשלבם במסלול החיים. מאחר שמשך הלימודים וזמני הלימוד משתנים בין מוסד אחד למשנהו, אנחנו ממליצים לכם בחום לבדוק אילו תוכניות לימוד מציע כל מוסד אקדמי, ובאופן זה ללמוד במסלול שעונה על דרישותיכם באופן המיטבי.
כמו כן, ברוב מוסדות הלימוד הלימודים מקיימים יומיים בשבוע, כך שניתן לשלבם במסלול החיים. מאחר שמשך הלימודים וזמני הלימוד משתנים בין מוסד אחד למשנהו, אנחנו ממליצים לכם בחום לבדוק אילו תוכניות לימוד מציע כל מוסד אקדמי, ובאופן זה ללמוד במסלול שעונה על דרישותיכם באופן המיטבי.
מה לומדים בתואר שני במדע המדינה?
בלימודי התואר השני במדע המדינה התלמידים בוחרים תחום התמחות מבין התוכניות המוצעות בפקולטה שבה הם לומדים. להלן חלק מהתוכניות הבולטות והמבוקשות:
תקשורת פוליטית – תכנית בינתחומית הבוחנת את היחסים שבין פוליטיקה, פוליטיקאים ומוסדות שלטון לבין אנשי תקשורת, עיתונות, רדיו וטלוויזיה. התוכנית בוחנת סוגיות במציאות הפוליטית הישראלית דרך מבטה של התקשורת ובודקת השפעות הדדיות בין התחומים.
יחסים בינלאומיים – תכנית המעניקה השכלה רחבה בתיאוריה ובהתפתחות של יחסים בינלאומיים תוך פיתוח מחשבה ביקורתית ויכולות ניתוח תהליכים מדיניים והחלטות מדיניות בראייה כוללת ומקיפה.
מנהל ומדיניות ציבורית – תכנית המתאימה במיוחד לאנשי ניהול ציבורי ולחוקרים המעוניינים ללמוד ולחקור את דרכי התנהלותם של ארגוני מנהל ציבורי, כיצד נקבעת מדיניות ציבורית, יחסים בין שלטון מקומי וממשלה, תהליכי הפרטה ועוד.
תקשורת פוליטית – תכנית בינתחומית הבוחנת את היחסים שבין פוליטיקה, פוליטיקאים ומוסדות שלטון לבין אנשי תקשורת, עיתונות, רדיו וטלוויזיה. התוכנית בוחנת סוגיות במציאות הפוליטית הישראלית דרך מבטה של התקשורת ובודקת השפעות הדדיות בין התחומים.
יחסים בינלאומיים – תכנית המעניקה השכלה רחבה בתיאוריה ובהתפתחות של יחסים בינלאומיים תוך פיתוח מחשבה ביקורתית ויכולות ניתוח תהליכים מדיניים והחלטות מדיניות בראייה כוללת ומקיפה.
מנהל ומדיניות ציבורית – תכנית המתאימה במיוחד לאנשי ניהול ציבורי ולחוקרים המעוניינים ללמוד ולחקור את דרכי התנהלותם של ארגוני מנהל ציבורי, כיצד נקבעת מדיניות ציבורית, יחסים בין שלטון מקומי וממשלה, תהליכי הפרטה ועוד.
מה אפשר לעשות עם תואר שני במדעי המדינה?
תואר שני במדעי המדינה מעניק לבוגרים הכשרה נרחבת למילוי תפקידים רבים בהם נדרשת השכלה רחבה, הפגנת חשיבה ביקורתית, יכולת ניתוח תהליכים, ראיית התמונה הגדולה ועוד. לכן, בפני בוגרי תואר שני במדע המדינה עומדות אפשרויות תעסוקה רבות. הבוגרים יוכלו למשל לשמש כיועצים לאישים פוליטיים, לפתח קריירה בתחום הפוליטיקה, לעבוד בתחום הבנקאות והפיננסיים, לפנות לתחום הממשל והביטחון ואף לעסוק בתקשורת, מדיה ופרסום.
מעבר לכך, בוגרי תואר שני במדעי המדינה, ובייחוד אלו שלמדו במסלול המחקרי וכתבו עבודת תזה, יוכלו להמשיך לעבוד במחקר ובהוראה בתחום. למשל, בוגרי מסלול זה יוכלו להמשיך לחקור שלל תחומי עיסוק נרחבים ומרתקים במוסדות שונות להשכלה גבוהה, ולחילופין אף להיות מרצים בתחום זה ולפנות לכיוון הוראת המקצוע.
מעבר לכך, בוגרי תואר שני במדעי המדינה, ובייחוד אלו שלמדו במסלול המחקרי וכתבו עבודת תזה, יוכלו להמשיך לעבוד במחקר ובהוראה בתחום. למשל, בוגרי מסלול זה יוכלו להמשיך לחקור שלל תחומי עיסוק נרחבים ומרתקים במוסדות שונות להשכלה גבוהה, ולחילופין אף להיות מרצים בתחום זה ולפנות לכיוון הוראת המקצוע.
מה אפשר ללמוד אחרי תואר שני במדעי המדינה?
בוגרי תואר שני במדע המדינה יקבלו לרוב תואר שני M.A. מומחה במדעי המדינה מטעם מוסד הלימוד שבו השלימו את לימודיהם, בתנאי שצלחו את כלל הבחינות, הראו נוכחות בשיעורי החובה, הפגינו השתתפות פעילה בשיעורים והגישו את כל המטלות הנדרשות.
לבוגרי המסלול המחקרי שהגישו את עבודת התזה שלהם ניתנת האפשרות להמשיך ללימודי דוקטורט (תואר שלישי) במדע המדינה. במסגרת לימודים אלו ירחיבו הלומדים את אופקיהם אף יותר, ישפרו את כישורי המחקר שלהם ויוכלו לקדם הן את ארגז הכלים המקצועי שלהם והן את ההתפתחות האישית שלהם. לרוב לימודים אלו נמשכים בין שלוש לארבע שנים, אך פרק זמן זה עשוי להשתנות כתלות במוסד הלימודים ובקצב הסטודנט.
לבוגרי המסלול המחקרי שהגישו את עבודת התזה שלהם ניתנת האפשרות להמשיך ללימודי דוקטורט (תואר שלישי) במדע המדינה. במסגרת לימודים אלו ירחיבו הלומדים את אופקיהם אף יותר, ישפרו את כישורי המחקר שלהם ויוכלו לקדם הן את ארגז הכלים המקצועי שלהם והן את ההתפתחות האישית שלהם. לרוב לימודים אלו נמשכים בין שלוש לארבע שנים, אך פרק זמן זה עשוי להשתנות כתלות במוסד הלימודים ובקצב הסטודנט.
