שינויים טכנולוגיים משכללים את אמצעי התקשורת שלנו ומציבים אתגרים בפני החברה ובפני הדמוקרטיה. לימודי התקשורת מתמודדים עם סוגיות אלו והאקדמיה ניצבת בחזית השיח. תואר שני בתקשורת מקנה ללומדים ידע וכלים לביצוע מחקרים בתחום התקשורת, על מנת שיוכלו ללמוד ולחקור על תופעות חדשות וכיצד הן משפיעות עלינו בכל תחומי החיים.

מרבית המוסדות האקדמיים מציעים שני מסלולי לימוד אפשריים לתואר שני בתקשורת. הראשון הוא מסלול מחקרי שבו מורחבת ההשכלה הכללית בתקשורת, וכן נבחר תחום התמחות שבו מעמיק הסטודנט את ידיעותיו ואותו הוא יחקור לקראת כתיבת עבודת הגמר (תזה). מסלול זה מאפשר המשך ללימודי דוקטורט. המסלול השני הוא מסלול מקצועי, שדומה בעיקרו למסלול השני, אך הרכב הקורסים מעט שונה ובסוף הלימודים לא מוגשת תזה אלא מתקיים מבחן או פרויקט סיום. לימודי התואר כוללים נושאים רבים ומעניינים כמו למשל סוציולוגיה, יחסי ציבור, פסיכולוגיה ועוד.

לימודי תואר מוסמך בתקשורת מיועדים לבוגרי תואר ראשון בתקשורת, אשר עוסקים במקצועות התקשורת בחברות וארגונים פרטיים וציבוריים, דוברים, אנשי יחסי ציבור ותדמיתנים. גם בוגרי תואר ראשון מתחומים אחרים אשר מעוניינים להרחיב את השכלתם בתחומי התקשורת השונים יוכלו להתקבל ללימודי התואר וליהנות מהיתרונות שהוא מעניק לבוגרים בשוק העבודה. נוסף על כך, הלימודים מתאימים לבעלי תואר ראשון שמעוניינים לפתח קריירה באקדמיה ולשמש כמתרגלים, מרצים וחוקרים בתחום דינמי ומרתק, שמתקדם ומתפתח במהירות מסחררת כל הזמן.

תואר שני בתקשורת הוא תואר מבוקש למדי, לכן גם תנאי הקבלה די גבוהים. מרבית מוסדות הלימוד מציבים ממוצע ציונים מינימאלי של 85 (ולעתים 87) בתואר הראשון כתנאי קבלה עיקרי. במקרים מסוימים המועמדים עוברים ראיון אישי, מתבקשים לכתוב הצהרת כוונות, להגיש קורות חיים או לעבור ועדת קבלה. סטודנטים אשר למדו תחום שונה מתקשורת ייתכן שיתבקשו להשלים במהלך השנה הראשונה קורסי רקע ומבואות בנושאים שונים.

משך הלימודים הוא לרוב שנתיים כשאת עבודת הגמר (במסלול התזה) ניתן לרוב להשלים עד תום השנה השלישית. בדרך כלל הלימודים נפרשים על פני יום או יומיים בשבוע, כך שהם מתאימים מאוד לאנשים עובדים.

משך הלימודים לתואר שני בתקשורת משנה מעת לעת וממוסד לימודים אחד לאחר, וכן תלוי לעיתים באילוצים שמתעוררים אצל הסטודנטים ובמועד הגשת תזה. עם זאת, אפשר לומר כי לרוב נפרשים הלימודים על פני שנתיים.

חשוב לדעת כי חלק ממוסדות הלימוד מציעים למועמדים להשתלב במסלולי לימודים שנערכים במתכונת של לימודי ערב ו/או לימודים בימי שישי בוקר. אפשרות זו היא יתרון עבור אנשים עסוקים שמעוניינים לרכוש השכלה מתקדמת על אף שאין ביכולתם לפנות את יומם לטובת הלימודים עקב שגרה עמוסה ואילוצים כמו עבודה, לימודים או כל התחייבות אחרת.

הלימודים עוסקים במגוון נושאים מתחום התקשורת, ביניהם: תקשורת ותרבות, תקשורת וחברה, דעת קהל ותהליכי שכנוע, פוליטיקה השוואתית, תקשורת ופוליטיקה, מדע המדינה, יחסי ציבור ודוברות, שפה ומגדר, תקשורת ומחשבה חברתית ומדינית, תקשורת המונים, דיני תקשורת, תקשורת ואידיאולוגיה, סוציולוגיה של מקצועות התקשורת, צילום, תקשורת בין אישית ולשונית, פסיכולוגיה פוליטית, מדיה חברה ותרבות, עיתונות, אתיקה בתקשורת, שיווק ופרסום, דמוקרטיה ומהפיכה תקשורתית, עיתונאות כתובה ומשודרת, תקשורת חזותית וקולנוע, עריכת חדשות, משטר מדינת ישראל, מוסדות התקשורת, תיאוריות ושיטות מחקר בתקשורת ועוד.

בוגרי תואר שני בתקשורת יכולים לעסוק בעיתונות, ביחסי ציבור ובשיוו, ובניתוח תקשורתי. הם יוכלו להשתלב בשלל משרות מעניינות במערכות עיתונים, בערוצי בטלוויזיה או בתחנת רדיו, במשרדי פרסום, במשרדי יחסי ציבור, בחברות אינטרנט, בתעשיית הבידור והאקטואליה ועוד. כמו כן, יוכלו להתקדם למשרות בכירות יותר במקום עבודתם הנוכחי, לשפר את מעמדם המקצועי וכן את תנאי ההעסקה והשכר שלהם.

בוגרים שמעוניינים לפתח קריירת הוראה ומחקר באקדמיה יוכלו להמשיך ללימודי תואר שלישי ולאחר מכן לעבוד בחוקרים ומרצים בתחום התקשורת במוסדות אקדמיים שונים. אפשרות נוספת היא השתלבות במערכת החינוך ועיסוק בהוראת תחום התקשורת לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. לשם השתלבות בתחום החינוך וההוראה יש ראשית לסיים לימודי תעודת הוראה, במהלכם ילמדו בוגרי התואר להעביר חומרי לימוד לתלמידים בשכבות גיל שונות. אפשרות זו מתאימה לאנשים שאוהבים לעבוד עם ילדים ובני נוער, ורוצים להשפיע לחיוב על דור העתיד ולהקנות להם ידע רב וערכים חשובים.