קורס יידיש מתמקד בפיתוח מיומנויות דיבור ושיפורן תוך שימת דגש על ניהול שיחה באופן שוטף ושילוב מיומנויות בהבנת הנקרא והנשמע. היידיש היא שפתו של העם היהודי בגלות אירופה ובכל ריכוזי יהדות אשכנז ברחבי העולם, והיא שאבה וקלטה ביטויים וניבים רבים מן האזורים והשפות בהן היא צמחה. על כן, זוהי שפה מגוונת ועשירה בעלת השפעות מגוונות מתרבויות שונות. 

בשפת יידיש ישנן מילים רבות מהשפות הסלאביות, מילים אנגליות, מילים צרפתיות ומילים לטיניות השזורות בכל השפות האירופיות. מאז תחילת המאה העשרים שלושת הקלאסיקונים של היידיש הם , מנדלי מוכר ספרים, י"ל פרץ ושלום עליכם. שלושתם רצו, כל אחד בדרכו האינדיבידואלית, למצוא ביטוי לנפש הלאומית היהודית בעזרת היידיש.

ההתעניינות בשפה מגיעה מאוכלוסיות מגוונות. אנו פוגשים צעירים צברים ששמעו את היידיש בצעירותם, לעיתים זלזלו והתביישו בה, ועתה מבקשים ללמוד את השפה, להתקרב מחדש לשפה ולתרבותה, כמו גם להוריהם. מבוגרים לומדים יידיש דרך נושאים המעניינים אותם וחווים בעזרתה את תפארת העבר. צעירים מתעניינים בשפה בתיאטרון, בשירים, בשיחה. יש המגלים בשפה עניין כתוצר של משיכה לגלות ולקוסמופוליטיות כתנועה משלימה לציונות ולמדינת ישראל.

לימודי יידיש מתקיימים במספר רמות. קורסים רבים מתמקדים בנושא מסוים ודרכו מלמדים את השפה. לדוגמה: ספרות, שירה, פזמונים ומחזאות. הלימודים במסגרת הקורס משלבים לימודים עיוניים ותרגול מעשי של השפה יחד עם הכרות עם התרבות וההתפתחות של השפה לאורך ההיסטוריה.

כיום מספרם של דוברי היידיש מלידה הולך ופוחת והיא כמעט ולא קיימת יותר כשפת אם. אולם, אין היא עתידה להיעלם בקרוב משתי סיבות עיקריות: האחת, המוני חרדים ממשיכים לדבר ביידיש, צעירים כמבוגרים. השנייה, ישנה התעניינות מחודשת בשפה בקרב צעירים ברחבי העולם, בעיקר בארה"ב, בגרמניה ובפולין.

לימודי יידיש הם קורס מבוקש בקרב סטודנטים יהודים (ואף לא יהודיים) באוניברסיטאות בארה"ב. התעוררות השפה מקבלת ביטוי, כנהוג בימינו, במרחבי הרשת. לראיה, העיתון היהודי בן ה-116 "פארווערטס" (פורוורד-קדימה) ממציא את עצמו מחדש בצורת אתר אינטרנט כתוב יידיש עם כתבות וידאו דוברות יידיש.

היידיש אוצרת בתוכה תרבות עשירה והיסטוריה של סיפורי תולדות העם היהודי בתפוצות. כדי להדגים את עושרה ואת ייחודה של השפה היידית להלן אוסף של כמה פתגמים חריפים ומשעשעים בשפה: א קלאפ פארגייט א ווארט באשטייט. כאב מכה חולף. מלה נשארת. א געשאנקען פערד קוקט מען נישט די ציין. סוס שהתקבל בחינם, לא בודקים לו את השיניים. אז מען קען נישט אריבער, גייט מען ארונטער. אם אינך יכול לעבור מעליו (של מכשול) עבור מתחתיו. א מיאוסע לאַטע איז בעסער ווי אַ שיינעם לאָך. טלאי מכוער טוב מחור יפה.ווען דער מענטש טראכט, גאט לאכט. האדם מתכנן תכניות ואלוהים צוחק.

ההומור היידי המפורסם צמח מן הפער שבין הגורל המובטח לעם הנבחר לבין המציאות הקודרת והמייאשת שבה דוברי היידיש חיו. הבדיחה הבאה מתארת היפוך תפקידים מעניין שבו היהודים שמים ללעג את... ובכן, את עצמם: תייר מגיע לעיירה בגליציה ומזמין זוג מכנסיים מחייט יהודי. שלושה חודשים לאחר מכן הוא עוזב, ללא המכנסיים. אחרי שבע שנים במקרה הוא מזדמן לעבור שוב באותו מקום ואז, הפלא ופלא, מגיע החייט ומגיש לו את המכנסיים. "נו" אומר לו התייר ההמום, "אלוהים יצר את העולם בשבעה ימים – אבל לך לקח שבע שנים ליצור זוג מכנסיים!" "אמת," הסכים היהודי בשוויון נפש, "אבל תראה את העולם – ותראה את המכנסיים שלי!"

שלום עליכם – גדול הסופרים היידיים, ואולי גדול הסופרים היהודיים, תיאר את חיי היהודים במושבותיהם לא רק בערבוב של צחוק ובכי, אלא גם בסוג מסוים של עליצות על התמודדות עם כאוס החיים המבולבלים וההתגברות עליהם. ההומור משמש את הניצחון על הפחד מפני החיים הטרגיים. שלום עליכם הציג את העוני של היהודים בשטעטל ובערים הגדולות יחד עם שמחת חיים ובלי היכנעות לדיכאון ולנימת קינה. בין סיפוריו המפורסמים: טוביה החולב, מוטל בן פייסל החזן, מנחם מנדל, סטמפניו.