לימודי תואר שני בדיפלומטיה נועדו להרחיב ולהעמיק את הידע שצברו בוגרי תואר ראשון במדעי המדינה או בוגרי תואר ראשון ביחסים בין לאומיים וכו', ולהקנות להם כלים לביצוע מחקרים ולמילוי תפקידים בכירים וניהוליים. הלימודים מתקיימים בשני מסלולים: מסלול מחקרי ומסלול מקצועי.

המסלול המחקרי מיועד לסטודנטים שמעוניינים לפתח קריירה אקדמית ולהיות חוקרים ומרצים במוסדות להשכלה גבוהה אחרי סיום דוקטורט בתחום. בסוף הלימודים במסלול זה יש להגיש עבודה מחקרית (תזה) אשר תיכתב בליווי של מרצה מן החוג, לבחירת הסטודנט. המסלול המקצועי מיועד לסטודנטים המעוניינים להשתלב במערכות ממשלתיות, בינלאומיות ועסקיות השייכות לדיפלומטיה ולפוליטיקה הבינלאומית. בסוף הלימודים במסלול זה תידרש הגשת פרויקט גמר לא מחקרי, או שתערך בחינת סיום. בשני הנתיבים יש ללמוד שפה זרה שאינה עברית או אנגלית.

דיפלומטיה היא אומנות ניהול המשא ומתן, והיא מתבצעת בין נציגים מוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בינלאומית, כשניהול היחסים הבינלאומיים מתבצע באמצעות דיפלומטים מקצועיים ומיומנים, ונע בעיקר סביב סוגיות מסחריות וכאלו הנוגעות בביטחון לאומי.

לימודי תואר שני בדיפלומטיה נועדו להגדיל את "ארגז הכלים" המקצועי של הסטודנטים באמצעות הקניית מיומנויות מעשיות ולהעשיר את הידע של בוגרי תואר ראשון בדיפלומטיה באמצעות לימוד נושאים מתקדמים. עם סיום התואר השני יוכלו הבוגרים להשתלב במגוון תפקידים בכירים ומעניינים במסגרות ציבוריות ופרטיות, לכן אם תמיד חלמת להפוך לדמות ציבורית משפיעה - תואר שני בדיפלומטיה הופך את החלום לקרוב יותר בשל הידע, הכלים והמיומנויות הנרכשים במסגרתו.

לימודי תואר שני בדיפלומטיה פונים בראש ובראשונה לבוגרי תואר ראשון במדעי המדינה או בוגרים תארים ראשונים משיקים. הבוגרים צריכים לרוב להיות בעלי ניסיון בתפקידים רלוונטיים בארגונים בין-לאומיים, ממשלתיים או לא ממשלתיים, ארגוני סיוע בינלאומיים, חברות ייעוץ או מחקר בינלאומיות.

הלימודים פונים בעיקר לאלו אשר רוצים להעמיק את הידע שרכשו במהלך התואר הראשון, לרכוש מיומנויות וכלים מחקריים וכן להתקדם לתפקידי מפתח בתחומם. אלו אשר רוצים להוביל שינויים משמעותיים במדינה, להשפיע על חיי היום-יום של אזרחיה, להשתלב במוקדי כוח שונים ולקחת חלק בעולם הפוליקה והממשל, בוודאי ימצאו עניין בלימודים אלו ויפיקו ממנו תועלת רבה.

על מנת להתקבל ללימודי תואר מוסמך בדיפלומטיה, על המועמדים להיות בעלי תואר ראשון במדעי המדינה או במקצוע משיק, ולהציג ציון ממוצע של 80-85 לכל הפחות, בהתאם לדרישת הפקולטה. תלמידים שאינם בוגרי תואר במדע המדינה עשויים להידרש להשלמות בהיקף של עד שנת לימודים אחת במבוא לממשל ופוליטיקה, במבוא ליחסים בינלאומיים, בשיטות מחקר וסטטיסטיקה, בפוליטיקה השוואתית, במדיניות החוץ של ישראל או בקורסים אחרים בהתאם להחלטת החוג.

בנוסף, חלק ממוסדות הלימוד מציבים תנאי קבלה נוספים כמו ניסיון בתפקידים במסגרות לאומיות או ממלכתיות כמו ארגונים בינלאומיים, ממשלתיים או לא ממשלתיים, ארגוני סיוע בינלאומיים או חברות מחסר, ייעץ או מחקר בינלאומיות. פקולטות מסויימות עלולות לבקש גם המלצות ממעסיקים קודמים, מעבר של ראיון אישי או ועדת קבלה ועוד.

תואר שני בדיפלומטיה נמשך בדרך כלל כשנתיים. עם זאת, משך זמן הלימודים משתנה ממוסד אחד למשנהו ולכן מומלץ לבדוק זאת מול מזכירות החוג במוסד הלימודים המבוקש. כמו כן, לימודים אלו אפשריים בשני מסלולים שונים: מסלול מחקרי הכולל כתיבת תזה ומסלול עיוני שכולל כתיבת עבודה לא מחקרית או היבחנות בבחינת סיום מסכמת. לרוב הלימודים במסלול המחקרי אורכים זמן רב יותר מאלו במסלול העיוני. 

חשוב לציין כי מרבית מוסדות הלימוד מציעים הכשרה זו במתכונת של לימודי ערב או/ו לימודים בשישי בבוקר, וזאת לטובת אלו אשר מעוניינים בלימודים אלו אך אינם יכולים לפנות את יומם לשם כך, וזאת עקב אילוצים קודמים כגון עבודה או לימודים. לימודים במתכונת גמישה זו מאפשרים לאנשים עובדים לרכוש השכלה מתקדמת.

מטרתו של תואר שני בדיפלומטיה היא להקנות בסיס ידע רחב יותר מהידע הנרכש בלימודי תואר ראשון במדעי המדינה, מיומנויות קונקרטיות הנדרשות לדיפלומט מן השורה, כלי ניתוח מתוחכמים ודרכי חשיבה ברמה מתקדמת בתחומי הדיפלומטיה המודרנית, תוך שימת דגש על מיומנויות פתרון קונפליקטים וכן נגיעה בתחומים משיקים, כגון: היסטוריה מדינית, קבלת החלטות, תקשורת והסברה, כלכלה פוליטית בינלאומית ולימודים אזוריים.

בימינו, בעידן התקשורת המידית והרשתות החברתיות, העולם הפך לכפר גלובלי קטן. שינויים במבנים כלכליים יוצרים משברים מקומיים ואזוריים, סכסוכי דת ואדמות ממוקדים מתפרשים ונהיים למלחות בין יבשתיות. מצב זה מקנה לדיפלומטיה מעמד של תחום רב ערך שחשיבתו עצומה, בהתמודדותן של מדינות וקהילות עם האתגרים החדשים הניצבים בפניהן. תכניות הלימודים עוסקות בחקר הדיפלומטיה העכשוויות וההיסטורית, במתן כלים מעשיים לפתרון סכסוכים ומשברים ובניהול משא ומתן.

בפני בוגרי תואר שני בדיפלומטיה עומדות מגוון אפשרויות תעסוקה. הם יכולים להשתלב בתפקידם שונים במשרד החוץ, במשרד ראש הממשלה, בשב"כ, במוסד ובמכוני מחקר שונים.

כמו כן, חשוב לציין יתרון משמעותי נוסף שניתן לבוגרי תואר שני בתחום והוא סיכויים גבוהים יותר להשתלב בקורס הצוערים המבוקש של משרד החוץ. קורס הצוערים של משרד החוץ הישראלי הוא קורס מקצועי להכשרת דיפלומטים ישראליים. אורכו של הקורס כחצי שנה והוא נפתח לפי צורכי המשרד. מבחינה רשמית, הדיפלומט הוא מעין שליח מטעמו של הדרג המדיני. מתוקף תפקידו הדיפלומט אינו רשאי להכתיב מדיניות, שכן תפקידו ניהול משא ומתן עם נציגי הקבוצה השנייה בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים.

בוגרי תואר שני בדיפלומטיה, אשר סיימו את המסלול המחקרי, יוכלו להמשיך ללימודי תואר שלישי. בוגרים אשר סיימו את המסלול העיוני, שאינו כולל הגשת עבודת גמר מחקרית, יוכלו גם הם להמשיך ללימודי דוקטורט אך זאת רק לאחר ביצוע השלמות המכשירות אותם לעריכת מחקר עצמאי. לימודי הדוקטורט נמשכים לרוב כשלוש עד ארבע שנים כתלות במוסד הלימודים.

בסגרת לימודים אלו הסטודנטים ירחיבו את אופקיהם, ישפרו את כישורי המחקר שלהם ויוכלו לקדם הן את ארגז הכלים המקצועי שלהם והן את ההתפתחות האישית שלהם. בסיום הלימודים יוכלו הבוגרים להשתלב במגוון רחב של תפקידי מפתח בשוק העבודה הציבורי והפרטי וכן להשתלב בצוות המחקר וההוראה במוסדות להשכלה גבוהה.