השלמת בגרות בהיסטוריה

"עם ללא עבר, אין לו עתיד." כך אמר נפוליאון בונפרטה, בשל החשיבות הרבה של לימודי היסטוריה במוסדות החינוך, בחינת הבגרות בהיסטוריה הינה בחינת חובה. כל תלמיד חייב להבחן בבגרות בהסטוריה  בהיקף של 2 יחידות לימוד לפחות. מי שרוצה בכך יכול, כמובן "להגביר" את המקצוע וללמוד "היסטוריה מוגבר" ברמה של 5 יחידות לימוד.

לימודי ההיסטוריה עוסקים במגוון שונה של תקופות לדוגמה: תקופת מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, הקמת המדינה ועוד. המידע שלהלן נתון לשינויים של משרד החינוך. עליכם לאמתו מול המידע שמפרסם משרד החינוך. בחינת בגרות בהיסטוריה בנויה בשיטת הצבירה (חלוקת הבחינה לשאלונים וניקוד כל שאלון בנפרד, כאשר לכל שאלון יש משקל יחסי בציון הסופי, כאשר הציונים שהנבחן יקבל בשאלונים הנפרדים ישוקללו לציון אחד).

בשאלון הראשון שהציון בו מהווה 40% מהציון הסופי, על הנבחן להשיב על 7 מתוך 13 שאלות. שאלון זה יעסוק בנושאים הבאים: התקופה הראשונה: ישראל והעמים בשנים 1870-1920- תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה; התנועה הציונית; מלחמת העולם הראשונה והיישוב היהודי בתקופת המלחמה; סיום מלחמה; הסדרי השלום והשינויים העיקריים במפה המדינית.

התקופה השנייה: בין שתי מלחמות העולם- פרק ראשון: בניין הבית הלאומי ויחסי בריטים, יהודים וערבים בארץ ישראל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם (בפרק זה יבחר כל תלמיד באחת משתי אפשרויות: שנות ה20 יילמדו כנושא הרחבה ושנות ה30 כיחידת גישור או ששנות ה20 יילמדו כנושא מבוא ושנות ה30 יילמדו כנושא הרחבה). פרק שני: ארצות האסלאם והיהודים בהן בין שתי מלחמות העולם (נושא הרחבה). ופרק שלישי: ארצות האסלאם והיהודים בהן בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

בשאלון השני שהציון בו מהווה 60% על הנבחן לענות על 7 שאלות מתוך 13, כאשר הבחירה מוגבלת. שאלון זה יעסוק בנושאים הבאים: התקופה הראשונה: בין שתי מלחמות העולם- ברית המועצות והיהודים בה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם; פולין והיהודים בה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם; ארצות הברית והיהודים בה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם; צרפת והיהודים בה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

התקופה השנייה: גרמניה בימי הרייך השלישי, מלחמת העולם השנייה והשואה. השואה; היישוב היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית בזמן מלחמת העולם השנייה. התקופה השלישית: נושאים נבחרים מתולדות ישראל והעמים בשנים 1945-1950, המאבק של היישוב ושל התנועה הציונית להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל; מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל. התקופה הרביעית: המזרח התיכון ומדינת ישראל בעשור הראשון והשני לקיומה.

בחינת הבגרות ב-2 יחידות לימוד היסטוריה מתקיימת במועד חורף (ינואר - פברואר) ובמועד קיץ (מאי - יולי). ישנה מתכונת מיוחדת של בחינת בגרות בשתי יחידות לימוד היסטוריה לעולים חדשים, תושבים חוזרים ותושבים ארעיים. הזכאים להיבחן בבחינה זו ייבחנו בלימודי החובה בהיסטוריה בבחינה אחת בהיקף של 2 יחידות לימוד.

בחינה זו מתקיימת רק במועד קיץ, המבנה שלה מציע בחירה רבה לנבחנים (4 מתוך 8 שאלות) ונושאי הלימוד לקראתה הינם: תקופה ראשונה: יחידת מבוא - ישראל והעמים בשנים 1870 -1920; תקופה שנייה: בין שתי מלחמות עולם: 1920 -1939 ; תקופה שלישית: מלחמת העולם השנייה והשואה: 1939 - 1945; תקופה רביעית: ראשית "המלחמה הקרה" והקמת מדינת ישראל: 1945 - 1950; תקופה חמישית: המזרח התיכון ומדינת ישראל: 1950 -1975.

נבחן שיבחר בהיסטוריה כמקצוע מוגבר יצטרך להבחן ב-2 יח'ל כמפורט לעיל ובנוסף, יצטרך להבחן בבחינת בגרות נוספת בנפרד ברמה של 3 יחידות. בחינה זו תעסוק בנושאים הבאים: הפעילות הציונית בארצות האסלאם בימי מלחמת העולם השנייה, העליות הגדולות מארצות האסלאם בשנים 1948 - 1967, קהילת יהודי קרקוב בתקופת השואה, מלחמת העצמאות, חירות ושוויון בעת החדשה, תולדות ארצות הברית, יפן המודרנית, סין המודרנית.