תואר ראשון בפסיכולוגיה ומשפטים

לימודי תואר ראשון במשפטים נלמדים במגוון אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ. הלימודים מאפשרים הכשרה של הבוגרים כעורכי דין לאחר שנת התמחות (סטאז') ועמידה בבחינה של לשכת עורכי הדין. הלימודים עוסקים בחוק כמסדיר את היחסים בין בני אדם בחברה, ומאפשרים לסטודנטים ללמוד לעומק על החוק הישראלי ומערכת המשפט הישראלית, על חוק ומשפט בעולם, על תפיסות משפטיות שונות, ועוד.

לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה הנם לימודים מרתקים ומורכבים. לימודי תואר ראשון אינם נותנים לבוגרים הכשרה כפסיכולוגים (לשם כך צריך יש צורך בלמידה לתואר שני בפסיכולוגיה), אך הם מקנים לסטודנטים ידע מעמיק ונרחב בתחומי הפסיכולוגיה השונים - תיאוריות, מושגי יסוד, שיטות מחקר וכיוצא בזה.

גם משפטים וגם פסיכולוגיה הם שני תחומים שהעובדים במסגרתם באים במגע עם בני האדם: תפקידו של הפסיכולוג הוא לעזור ללקוחותיו בפן הנפשי ולתת להם הכוונה בנושאים מסוימים, ותפקידו של עורך הדין הוא לתת ללקוח מענה משפטי או לעזור לו להיחלץ מסיטואציות אליהן הוא נקלע. לפיכך, לימודי משפטים ופסיכולוגיה לתואר ראשון מיועדים למועמדים אוהבי אדם, אידיאליסטיים, אסרטיביים ולטיפוסים חברתיים שאוהבים לעזור לזולת.

באופן כללי, על הפונים ללימודי משפטים וסוציולוגיה להיות עם "עור של פיל", היות שבמסגרת עבודתם עליהם להתמודד עם מקרים שונים ומצבים מסובכים שאליהם נקלעים בני אדם. יתר על כן, גם בפן הלימודי - לימודי פסיכולוגיה ולימודי משפטים הם לימודים קשים, עמוסים ותובעניים כשלעצמם, לא כל שכן כאשר משלבים אותם יחד. נוסף על כך, הבאים ללמוד תחומים כמו משפטים ופסיכולוגיה צריכים להיות בעלי זיכרון מצוין ליכולות למידה גבוהה כדי להתמודד עם החומר הרב הנלמד בשני התחומים.

תנאי הקבלה ללימודי משפטים ופסיכולוגיה משתנים בין מוסדות הלימוד השונים. חלק מהמוסדות דורשים ציון סף מינימלי בבחינה הפסיכומטרית ואף מגדירים ציון משוקלל (בדרך כלל מדובר בחישוב ייחודי למוסד הלימודים, המהווה שילוב של ממוצע הבגרויות עם הציון בבחינה הפסיכומטרית על חלקיה השונים) כתנאי לקבלה. לעומתם, חלק מהמוסדות מסתמכים רק על קריטריון אחד מהשניים – או על הציון בבחינה הפסיכומטרית או על ממוצע הבגרויות.

על כן, אנו ממליצים לבחון את מוסדות הלימוד השונים ואת דרישותיהם, ולפעול בהתאם לדרישות מוסד הלימודים המבוקש. כך, תוכלו לדעת כיצד ניתן לשפר את סיכויי הקבלה שלכם. מידע נוסף תוכלי למצוא בקישורים הבאים: תנאי קבלה – לימודי משפטים, תנאי קבלה – לימודי פסיכולוגיה.

תואר ראשון במשפטים ובפסיכולוגיה לרוב אורך בין שלוש וחצי שנים לארבע שנים. אולם, חשוב להדגיש כי ישנן מספר סיבות שבגינן משך הלימודים עשוי להשתנות, ולכן לא ניתן לומר מהו משך הזמן המדויק.

ראשית, כל מוסד אקדמי שם את דגשיו על תכנים אחרים ועל כן משך התוכנית משתנה בין המוסדות השונים. לכן, אם תרצו לדעת מה משך הלימודים במוסד הלימוד המבוקש, תוכלו לבדוק זאת מולם.

שנית, בשל אילוצים מסוימים, כדוגמת עבודה, ישנם סטודנטים אשר פורסים את תוכנית הלימודים על פני משך זמן ארוך יותר. על כן, משך התוכנית תלוי גם בכם ובהתחייבויות הקודמות שלכם.

המסלול ללימודי משפטים ופסיכולוגיה כולל נושאי לימוד מעשירים ומרתקים, המקנים ללומדים ידע תיאורטי רב. בלימודי משפטים אף יש התנסות מעשית בקליניקות, שתכליתן היא שילוב בין הידע התיאורטי לעשייה משפטית תוך כדי הלימודים.

תוכניות הלימודים בלימודי תואר ראשון במשפטים כוללות מגוון רחב של נושאים, כמו: תורת המשפט, מקורות המשפט הישראלי, דיני חוזים, דיני עונשין, דיני תאגידים, דיני קניין, דיני ראיות, דיני מיסים, דיני עבודה, משפט ציבורי מנהלי, משפט בינלאומי ועוד.

תוכניות הלימודים בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה כוללות גם הן שלל נושאים מרתקים, וביניהם: מבוא לפסיכולוגיה, תורת האישיות, פסיכולוגיה פיזיולוגית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חיובית, פסיכולוגיה חברתית, תיאוריות באישיות, כישורים פסיכולוגיים טיפוליים, פסיכולוגיה ארגונית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה אבנורמלית, כישורים פסיכולוגיים בארגון, קוגניציות חברתיות, פסיכולוגיה ניהולית ועוד

השילוב בין לימודי משפטים לבין לימודי פסיכולוגיה הוא שילוב מנצח, היות שמדובר בשני תחומים מבוקשים ביותר בשוק העבודה. ישנם מסלולים שבמסגרתם הבוגרים מסיימים לימודי תואר ראשון במשפטים ומקבלים תואר LL.B עם חוג בפסיכולוגיה. כמו כן, ישנם מסלולים לתואר ראשון כפול שבהם הבוגרים מסיימים גם עם תואר B.A. בפסיכולוגיה.

הבוגרים יוכלו להשתלב במשרדי עורכי דין, לשכות משפט בשירות המדינה, משרדים ממשלתיים, מועצות אזוריות וכדומה. אפשרות נוספת אשר עומדת בפני הבוגרים הינה פנייה לדרך עצמאית והצעת שירותיהם המקצועיים באופן פרטי. חשוב לדעת כי עבודה כעורכי דין מותנת במעבר מבחני לשכת עורכי הדין.

נוסף על כך, בוגרי לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה אינם יכולים להיות פסיכולוגים, אך הם יוכלו להשתלב בתחומי תעסוקה רבים, כגון חברות העוסקות בתחום המשפט שמקבלות לשורותיהן מועמדים בוגרי לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון, עבודות שיקומיות ובעבודות חונכות, עבודות הדרכתיות במערכת החינוך הבלתי פורמלית, תפקידי גיוס ומיון בחברות כוח אדם, כמדריכים במוסדות שונים ועוד.

אחת האפשרויות העומדת בפני בוגרי תואר ראשון במשפטים היא השתלבות בלימודי תואר שני במשפטים. לימודים אלו מקנים לבוגריהם כלים ומיומנויות מתקדמים בתחום, כדי להכינם להשתלבות מוצלחת בתפקידים בכירים יותר.

אפשרות העומדת בפני בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה היא השתלבות בלימודי תואר שני בפסיכולוגיה. במסגרת לימודים אלו יוכשרו הבוגרים לעבודה כפסיכולוגים מורשים באחת מן ההתמחויות הקיימות, כגון: פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חינוכית ועוד.

תחום לימודים נוסף שבו יוכלו הבוגרים למצוא עניין הוא לימודי תואר שני במנהל עסקים. במסגרת לימודים אלו, יוכשרו הבוגרים למילוי תפקידים מקצועיים וניהוליים מתקדמים בארגונים השונים, זאת באמצעות העמקת ידיעותיהם בתחומי הניהול השונים והמגוונים. באופן זה יוכלו הבוגרים להתקדם בעבודותיהם לתפקידים בכירים יותר.