לימודי תואר שני בגיאוגרפיה הם לימודים מעניינים שמאפשרים לבוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה או בכל תחום אחר להעמיק את הידע שלו ולרכוש כלים מעשיים נוספים. לימודי התואר מוצעים בדרך כלל בשני מסלולי לימוד: המסלול הראשון הוא המסלול המחקרי אשר בסיומו יגישו הבוגרים תזה. במסלול זה מפותחות יכולות המחקר של הסטודנט וניתנים לו הכלים לביצוע מחקרים שונים. לאורך הלימודים במסלול וכתיבת התזה, ילווה את הסטודנט מנחה והם יתמקדו בחקר ובלמידה של הנושא שבוחר הסטודנט. המסלול השני הוא המסלול העיוני ואין הוא דורש הגשת עבודת גמר מחקרית. מטרתו להקנות לסטודנטים ידע נרחב וכלים מקצועיים שונים.

בשני המסלולים משתתפים הסטודנטים בקורסי חובה מתחומי הגיאוגרפיה והמחקר, קורסי בחירה בנושאים שונים כמו לימודי סטטיסטיקה ולימודי סביבה, לוקחים חלק במספר סמינרים וכן לומדים קורסים משלימים שאינם מהחוג לגיאוגרפיה. במסלול המחקרי מושם דגש רב יותר על קורסים המקנים כלי מחקר ושיטות מחקר, שכן ידע זה חיוני לצורך הגשת התזה בסיום לימודיהם, כתיבת התזה מתפרסת לרוב על פני השנה השנייה והשלישית ללימודים.

לימודי תואר שני בגיאוגרפיה מיועדים לבוגרי תואר ראשון בגיאוגרפיה או בתחומים משיקים, בהתאם לשיקולי מוסד הלימודים בו מתקיימים לימודי המוסמך. מטרתם של לימודי התואר היא להעמיק את הידע וההבנה של הסטודנטים בתחומי גיאוגרפיה וסביבה, ולהכשיר אנשי מחקר ואנשי מקצוע שיעסקו במחקר של סוגיות גיאוגרפיות וסביבתיות וסוגיות בפיתוח ותכנון, אשר יוכלו להשתלב בעבודה בתחום או בעולם האקדמי.

לימודי תואר שני בגיאוגרפיה מציעים לסטודנטים להתמחות בתחומים ממוקדים בגיאוגרפיה, על מנת שלכל סטודנט תהיה אפשרות לחקור וללמוד את התחומים שמעניינים אותו. בין התחומים האפשריים להתמחות: גאוגרפיה ואיכות הסביבה, גאוגרפיה פוליטית, אקלים, התמודדות עם מצבי חירום, לימודי מים, גיאוגרפיה היסטורית – תחום הבודק את ההשפעה ההדדית שבין תהליכים היסטוריים ושינויים גיאוגרפיים, גיאואינפורמטיקה – תחום המתמקד בנושאי GIS, מערכות מידע גיאוגרפיות המבוססות על מיפוי ומאגרי מידע ממוחשבים, תכנון עירוני – התמחות והכשרה מקצועית בנושאי זיקה בין חברה וסביבה כמו חשמל, מים, תחבורה ועוד.

לימודי תואר שני בגיאוגרפיה מיועדים בראש ובראשונה לבוגרי תואר ראשון בגיאוגרפיה, אך לא רק. גם בוגרי תארים ראשונים משיקים אשר מעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בתחום, יוכלו להמשיך ללימודי תואר שני בגיאוגרפיה, אך ייתכן שאלו יידרשו בהשלמות של קורסי ליבה בהתאם לדרישת החוג.

הלימודים פונים לאלו המכוונים להרחיב את ידיעותיהם ומיומנותיהם ולהתמקצע אף יותר בתחום ההתמחות שבחרו לעצמם. בפני הסטודנטים עומדת בחירה בין שני מסלולים: המסלול המקצועי אשר בסופו הבוגרים יגישו פרויקט גמר לא מחקרי או יעברו בחינות גמר. המסלול השני הוא המסלול המחקרי אשר פונה לאלו הרוצים להעמיק את יכולתיהם המחקריות, להתנסות במחקר עצמאי, ופותח בפניהם את האפשרות להמשיך ללימודי דוקטורט.

תנאי קבלה לתואר מוסמך בגיאוגרפיה משתנים בין מוסד לימודים אחד למשנהו. בהכללה, ניתן לומר כי יתקבלו בוגרי תואר ראשון בגיאוגרפיה או במקצועות משיקים אשר להם ממוצע של 80 לכל הפחות. עם זאת, ישנם מוסדות לימוד שבהם תנאים מחמירים יותר והסף המינימלי לקבלה עומד על ממוצע של 87 בתואר הראשון. כאמור, בוגרי תואר ראשון שאינו בגיאוגרפיה, ייתכן שידרשו להשלמת קורסי ליבה בהתאם לדרישות החוג. בנוסף, בחלק ממוסדות הלימוד קיימים תנאי קבלה נוספים כגון: ראיון אישי, פטור מלימודי השפה האנגלית ועוד. 

חשוב לציין כי לעתים תנאי הקבלה ישתנו בהתאם למסלול הלימודים הנבחר. מומלץ לפנות למזכירות החוג על מנת לברר את תנאי הקבלה המדויקים.

משך לימודי תואר שני בגיאוגרפיה משתנים בין מוסד אחד למשנהו, אך באופן כללי ניתן לומר כי הלימודים נמשכים כשנתיים במסלול המקצועי, אשר אינו כולל הגשת עבודת גמר מחקרית (תזה). במסלול המחקרי, הכולל הגשת תזה בסופו, הלימודים ימשכו לרוב כשלוש שנים, ההארכה הזו ניתנת לשם השלמת כתיבת התזה. 

חשוב לדעת כי מרבית מוסדות הלימוד מציעים השתלבות במסלול הלימודים במתכונת של לימודי ערב ולימודים בימי שישי בוקר. אפשרות זו מהווה יתרון עבור המעוניינים לרכוש הכשרה זו אך אין ביכולתם לפנות את יומם לטובת הלימודים עקב התחייבויות קודמות כמו עבודה, לימודים או כל התחייבות אחרת. כך יוכלו ללמוד בשעות ובזמנים המתאימים להם ביותר.

בוגרי תואר מוסמך אוניברסיטה בגיאוגרפיה יכולים בסיום לימודיהם להשתלב במגוון רחב של מקומות תעסוקה ובתפקידים רבים. בהתאם לכך, במהלך הלימודים הסטודנטים משתתפים בקורסים רבים ונחשפים לנושאי לימוד מגוונים. בין נושאי הלימוד ניתן למצוא: גיאוגרפיה פיסית, סטטיסטיקה ושיטות מחקר, גיאוגרפיה אנושית, לימודי סביבה, אזרחות, פיסיקה, תולדות המחשבה בגיאוגרפיה, גיאוגרפיה כמותית, סדימנטולוגיה, מדיניות ציבורית, שימושי מחשב בגיאוגרפיה, כימיה, מחצבים ומשאבי טבע, לימודי מגדר, קרקעות, לימודי מזרח תיכון, היסטוריה, פוליטיקה וממשל, מדעי המדבר, גיאולוגיה, לימודי ארץ ישראל, פוטוגיאולוגיה, מדע המדינה, מדעי החברה, אנתרופולוגיה, כלכלה, מסחר בינלאומי ופיתוח, מחשבה מדינית, פיזיקה של הקרקע והשקיה, גיאוגרפיה של תחבורה, תכנון ופיתוח איזורי, חישה מרחוק, מערכות מידע גיאוגרפיות, מיפוי ממוחשב, מיקרו אקלים, חקלאות ועוד.

לימודי תואר מוסמך אוניברסיטה בגיאוגרפיה משלבים ידע רב-תחומי בגיאוגרפיה אנושית, פיזית וטכנולוגיות מידע גיאוגרפיות. הבוגרים רוכשים לעצמם במהלך הלימודים כלים אשר מאפשרים להם להתמודד עם שאלות מחקר מורכבות בנושאי יחסי אדם-עיר, טבע-סביבה וקדמה טכנולוגית. מוסמכי המחלקה מועסקים במגוון רחב של תחומים כגון תעשיות ההייטק, משרדי תכנון ואדריכלות, גופים העוסקים במשאבי מים וקרקע, תיירות, קרטוגרפיה, משרדי ממשלה שונים, ארגונים לא ממשלתיים, ברשויות מקומיות ובצה"ל.

בנוסף, מוסמכי המחלקה יכולים להמשיך ללימודי תואר שלישי ולאחריו להשתלב עם סגל ההוראה של המקצוע כמרצים וחוקרים מובילים בתחום. כמו כן, בפני בוגרי תואר תואר שני בגיאוגרפיה עומדת האפשרות לפנות לתחום הוראת הגיאוגרפיה דרך משרד החינוך, וזאת לאחר שסיימו לימודי תעודת הוראה.

בוגרי תואר מוסמך אוניברסיטה בגיאוגרפיה אשר ירצו להמשיך להעמיק את ידיעותיהם ולהתמקצע במחקר יוכלו להמשיך ללימוד דוקטורט. לצורך הקבלה למסלול, יצרכו הבוגרים להציג השיגים לימודיים ומחקריים גבוהים מהתואר השני. רוב מוסדות הלימוד דורשים ממוצע של 85 לכל הפחות מהתואר השני וציון של 85 לכל הפחות בעבודת הגמר, ישנם מוסדות שמחמירים אף יותר. חשוב לציין כי רק בוגרי תואר שני במסלול המחקרי יוכלו להמשיך ללימודי תואר שלישי. בוגרי המסלול המקצועי יידרשו להשלמות המכשירות את התלמיד לעבודת מחקר עצמאית על מנת להמשיך ללימודי דוקטורט. בוגרים אשר סיימו את לימוד המוסמך שלהם במסלול המקצועי בממוצע 85 ומעלה יוכלו להגיש בקשה להירשם במעמד "משלים למחקר" לצורך השלמת התזה.

בנוסף, בוגרים אשר ירצו להשתלב בתחום ההוראה בבתי הספר ובמשרד החינוך, יוכלו ללכת ללימודי קורס תעודת הוראה, ולאחריו להשתלב בעבודה כמורים ורכזי המקצוע.