חישוב ממוצע בגרות

ממוצע בגרויות משפיע על סיכויי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה בשל שיטת חישוב סיכויי הקבלה בה משתמשות האוניברסיטאות בישראל. האוניברסיטאות משתמשות בנוסחה מסוימת כדי לשקלל את ממוצע תעודת הבגרות יחד עם הציון בבחינה הפסיכומטרית וכך קובעות ציון מיוחד למועמד, שלרוב נקרא "ציון סכם" שמדרג את המועמד וקובע את סיכויי קבלתו לחוגים השונים באוניברסיטה.

כל האוניברסיטאות מעניקות בדרך כלל משקל זהה לממוצע הבגרות ולציון הפסיכומטרי. חשוב לציין שחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (בעיקר מכללות) לא מתחשבים בציון הפסיכומטרי במיון הסטודנטים ולא דורשים השתתפות בבחינה. מוסדות אלה בדרך כלל יתחשבו בממוצע הבגרות ו/או בקריטריונים נוספים / אחרים כקריטריונים לקבלה ללימודים.   

בממוצע הבגרות נכללים רק המקצועות שבהם התקיימה בחינת בגרות חיצונית וניתן משקל גדול יותר למקצועות מוגברים (יותר מ- 3 יחידות לימוד). על פי הנוסחה המקובלת במהלך השקלול מוסיפים 10 נקודות למקצוע שנלמד ב- 4 יחידות ו- 20 נקודות למקצוע שנלמד ב-5 יחידות, כך שממוצע בגרות מיטבי יכול להתקרב ל- 120 נקודות (בפקולטות המבוקשות נדרש ציון ממוצע בגרות הקרוב ל- 105-110 נקודות).

המקצועות מתמטיקה ואנגלית מקנים 25 נקודות בשקלול, אם הם נלמדו ברמת 5 יחידות ו- 12.5 נקודות, אם נלמדו ברמת 4 יחידות. בנוסף, לכל אוניברסיטה כללים ייחודיים משלה, כך, למשל, באוניברסיטת בר אילן יש יתרון עצום למקצוע התלמוד כי מועמד שלמד אותו ברמת 5 יחידות לימוד מקבל 25 נקודות ומועמד שלמד אותו ברמת 4 יחידות לימוד מקבל 12.5 נקודות.